כהן ואח' נ' מרחב פנימי בע"מ – מויה ריהוט מעוצב

פסק דין

תביעה כספית ע"ס של 10,000 ₪ לביטול עסקה לרכישת מערכת ישיבה סלונית ולפיצוי בגין עוגמת נפש.

לפי כתב התביעה, התובעים רכשו מהנתבעת מערכת ישיבה סלונית מעור מלא במחיר של 8,000 ₪, לאחר הנחה של 2,000 ₪. הרהיטים סופקו ביום 22/8/10. התובעים גילו שקיים בהם קרע ושפשוף, שככל הנראה נגרמו בעת העלאת הרהיטים לביתם. התובעים פנו לנתבעת ולפי בקשתה, שלחו לעיונה את התמונות. לאחר מספר ימים התקשרה מנכ"ל החברה אוסנת, והציעה לתובעים להחליף לסלון אחר שקיים במלאי. התובעים הסכימו, אך משהגיעו ובחרו סלון אחר, נדרשו להוסיף 4,000 ₪ בטענה שהסלון שבחרו הוא מעור מלא, בעוד שהסלון הראשון הינו אינו מעור מלא, אלא מעור משולב. בשלב זה, ביקשו התובעים לבטל את העסקה מחמת הטעיה. מנכ"ל החברה הבטיחה שיבואו לקחת את הסלון, אך לא כך נעשה. הנתבעת שינתה פניה והחלה לטעון כי התובעים חיבלו ברהיטים בזדון ולא הסכימה להשיב את כספם. גם מכתב ששלחו התובעים לנתבעת באמצעות עו"ד, לא סייע והנתבעת לא השיבו כלל למכתב פניה זה. על כן הגישו התובעים את התביעה דנן.

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובעים רכשו מערכת סלונית מתצוגה ונמסר להם במפורש כי מדובר בעור משולב. לכן גם המחיר הזול. כיוון שהתובע הגיע מספר פעמים לנתבעת ובעקבות איומיו אישרה המנכ"לית שיקבל את כספו חזרה ואולם התובע סירב לשלם את דמי ההובלה ואף דרש לקבל בחזרה את דמי ההובלה ששילם. יתר על כן, הנתבעת גילתה כי התובע לא הראה למוביל את הקרע הנטען ואף חתם על תעודת משלוח שמאשרת קבלת סחורה תקינה. ייתכן שנוצר ע"י התובעים משום שהרהיטים גדולים מדי למקום שתוכנן והתובעים כנראה דחפו אותו בכוח. לפי הטענה המוביל יכול לאשר שבדק את הסלון ולא היה בו כל קרע.

לדיון התייצב מטעם הנתבעת נציג שעובד בחברה רק כשנתיים. לא התייצבו המנכ"לית, המוביל או מי שעשה מול התובעים את העסקה.

טענת הנתבעת, כי בעת ביצוע הרכישה נאמר לתובעים שאין כל הסלון עשוי עור, נותרה אמירה בעלמא מפיו של הנציג בדיון, שלא ביצע את העסקה.

טענת התובעים כי הרהיטים סופקו פגומים, לא נסתרה. התובעים הציגו תמונות שבהן נראים הפגמים. הנתבעת טענה שהמוביל בדק ויכול להעיד שהמערכת הסלונית שסופקה הייתה תקינה, אך המוביל לא התייצב ליתן עדות מטעמה. עוד יש לציין, כי מעיון בתעודת המשלוח עולה, כי החתימה על תעודת המשלוח איננה חתימה לאישור תקינות המוצרים.

גם הטענה בכתב ההגנה כאילו הסכמת הנתבעת להחזיר לתובעים את כספם באה בשל איומים של התובע, נותרה בעלמא, משלא הגיעה המנכ"לית להעיד.

כל ההתנהלות מלמדת, שהנתבעת נטלה אחריות והסכימה לבטל את העסקה (בין מחמת הקרעים ובין מחמת העור) ולאחר מכן, בבוא יום פקודה, נסוגה מהתחייבותה האמורה, ולא הובאו ראיות כלשהן מטעם הנתבעת להוכיח טענותיה. גרסת התובעים, שהייתה מהימנה, לא נסתרה.

אוסיף על כך שהתנהלות הנתבעת גרמה להתארכות ההליכים בתיק. תחילה ניתן פסק דין בהעדר התייצבות. לאחר מכן בוטל פסק דין זה לפי בקשת הנתבעת (וללא חיוב בהוצאות) ועל מנת ליתן לה יומה בבית המשפט. לאחר שבוטל, היה קושי רב להמציא לנתבעת את ההזמנות לדיון ומספר דיונים שנקבעו בתיק, בוטלו בשל כך. הנתבעת לא ציינה במסמכים שהגישה לבית המשפט כתובת למסירת מסמכים. התובעים נאלצו לאתרה מספר פעמים, ואף באמצעות משרד חקירות.

לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה על ביטול העסקה.

הנתבעת תשיב לתובעים את כספם בסך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (28/12/10) ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪.

בנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים החזר הוצאות האגרה בסך של 100 ₪ בצירוף הוצאות משפט שנקבעו גם בהתחשב באופן התנהלות ההליכים כמתואר, בסך של 800 ₪.

כל הסכומים המצטברים לעיל ישולמו לתובעים בתוך 30 ימים מהמסירה לנתבעת.

עם ביטול העסקה זכאית התובעת להשבת המערכת הסלונית לידיה. על כן, רשאית הנתבעת לקחתה מבית התובעים, על חשבונה של הנתבעת. וזאת, בתיאום של 4 ימים מראש ובתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לנתבעת, בכפוף לביצוע התשלומים לתובעים כמפורט לעיל.

בחלוף 30 ימים כאמור, רשאי התובע לעשות במערכת הסלון כחפצו ואין הוא חייב בשמירתה עבור הנתבעת ולא יהיו לנתבעת כל טענות או דרישות עקב כך.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי –מחוז מרכז, בתוך 15 ימים.

המזכירות תדוור בדואר רשום+אישור מסירה

המזכירות תדוור לנתבעת לכתובות המצויינות בכרטיס הביקור שמסר נציג הנתבעת וסומן נת/1